מה זו קריאה טרומית? כך עולה הצעת חוק פרטית להצבעה

מה זו קריאה טרומית?

בתקנון הכנסת השלב הזה נקרא "דיון מוקדם", ובשפה היומיומית — קריאה טרומית. זה הרגע שבו הכנסת מחליטה לראשונה אם רעיון של חבר כנסת ראוי להמשך עבודה. השלב הזה קיים רק בהצעות חוק פרטיות. הצעות חוק ממשלתיות עוברות מסלול אחר: הן מתפרסמות קודם כתזכיר חוק להערות הציבור, ואחרי אישור הממשלה מגיעות ישר לקריאה ראשונה.

הדיונים המוקדמים מתקיימים בישיבה שבועית של המליאה שמיועדת לכך, במסגרת מכסה של הצעות לכל סיעה שקובעת ועדת הכנסת. לכן חבר כנסת לא יכול להעלות לדיון כל הצעה שהגיש מתי שהוא רוצה — הוא בוחר אילו מההצעות שלו להעלות במסגרת המכסה של הסיעה.

מה קורה לפני הקריאה הטרומית?

1. הגשהחבר הכנסת מגיש הצעה מנוסחת כחוק, עם דברי הסבר. אפשר להגיש אותה יחד עם חברי כנסת נוספים.
2. אישור הנשיאותנשיאות הכנסת בודקת את ההצעה. לפי התקנון, היא לא תאשר הצעה ששוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי או שהיא גזענית במהותה.
3. הנחה על שולחן הכנסתההצעה מקבלת מספר סידורי ו"מונחת על שולחן הכנסת" — כלומר, מתפרסמת רשמית ומתחיל מניין הימים.
4. עמדת הממשלהבזמן ההמתנה הממשלה מגבשת עמדה, בדרך כלל בועדת השרים לענייני חקיקה.

כלל 45 הימים — ומתי אפשר לקצר אותו

לפי תקנון הכנסת, הדיון המוקדם לא יתקיים לפני שעברו 45 ימים מהיום שבו ההצעה הונחה על שולחן הכנסת. במניין נספרים גם יום ההנחה וגם יום ההצבעה. המטרה היא לתת לממשלה, לחברי הכנסת ולציבור זמן ללמוד את ההצעה ולגבש עמדה. התקנון מאפשר לקיים את הדיון מוקדם יותר רק במקרים מוגדרים:

• הממשלה מסכימה — היא מודיעה בכתב שהיא תומכת בהצעה, שאין לה עמדה לגביה, או שהיא מסכימה לדיון במועד מוקדם יותר.
• ועדת הכנסת מאשרת קיצור — לבקשת היוזם, אם השתכנעה שההצעה חשובה או דחופה. זה מה שמכונה בתקשורת "פטור מחובת הנחה".
• הצמדה להצעה דומה — אם ההצעה זהה או דומה מאוד להצעה אחרת שעולה לדיון, אפשר לבקש לדון בשתיהן יחד, בתנאים שקובע התקנון.

איך מתנהלת ההצבעה?

1. היוזם מציגאחד מיוזמי ההצעה מסביר אותה מעל דוכן הכנסת, בזמן מוגבל (עד עשר דקות).
2. הממשלה מגיבהשר או סגן שר מציג את עמדת הממשלה: תמיכה, התנגדות או תמיכה בתנאים.
3. התנגדות ותשובהאם הממשלה תומכת, חבר כנסת אחר רשאי להציע להסיר את ההצעה ולהסביר בקצרה למה. אם יש התנגדות, היוזם רשאי להשיב בקצרה.
4. הצבעההמליאה מחליטה אם לאשר את ההצעה בקריאה טרומית או להסיר אותה מסדר היום. ההחלטה מתקבלת ברוב המצביעים.

ליוזם יש גם אפשרות ביניים: לבקש שהנושא יידון בוועדה כ"הצעה לסדר היום" במקום הצבעה על החוק עצמו. כך הנושא עולה לדיון, גם אם אין כרגע רוב להצעת החוק.

מה קורה אחרי שההצעה עוברת?

יו"ר הישיבה מודיע לאיזו ועדה ההצעה תועבר. כל חבר כנסת רשאי להציע ועדה אחרת, ואז ועדת הכנסת מכריעה. הוועדה מכינה את ההצעה לקריאה ראשונה — דיונים, עמדות של משרדי ממשלה, ארגונים ומומחים — ומשם היא ממשיכה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. את כל השלבים תמצאו במדריך המלא להגשת הצעת חוק.

אם ההצעה נפלה, ככלל לא ניתן להעלות לדיון מוקדם הצעה זהה או דומה מאוד לפני שעברו שישה חודשים, אלא אם יו"ר הכנסת קבע שחל שינוי של ממש בנסיבות.

למה רוב ההצעות לא מגיעות לקריאה טרומית?

חברי הכנסת מגישים הרבה יותר הצעות ממה שאפשר להעלות לדיון. בגלל מכסת הסיעות, כל חבר כנסת צריך לבחור אילו הצעות שלו יעלו להצבעה ומתי. הוא ישקיע את "התור" שלו בהצעה שיש לה סיכוי לעבור, שמעניינת את הבוחרים שלו או שמקדמת נושא שחשוב לו. לכן הצעה שמגיעה עם ניסוח ברור, נתונים ותמיכה ציבורית מוכחת מקבלת יתרון: קל יותר לחבר הכנסת להצדיק אותה, וקל יותר לשכנע חברי כנסת אחרים להצביע בעדה. גם עמדת הממשלה משפיעה על ההחלטה מתי להעלות הצעה — לפעמים עדיף לחכות, לתקן את הנוסח ולתאם אותו עם המשרד הרלוונטי, מאשר להעלות אותה מהר ולראות אותה נופלת.

מה אזרחים יכולים לעשות בשלב הזה?

הקריאה הטרומית היא שלב פוליטי: עמדת הממשלה ותמיכת חברי כנסת מכריעות בו. לכן הדבר החשוב ביותר הוא להביא את הרעיון לחברי הכנסת הנכונים, ולהראות להם שיש מאחוריו ציבור. איך עושים את זה — במדריך איך פונים לחבר כנסת עם רעיון לחוק. בהמנדט אפשר לפרסם את הרעיון ולאסוף תמיכה שנספרת — אבל תמיכה ציבורית אינה מבטיחה שההצעה תוגש או תעבור.

שאלות נפוצות על קריאה טרומית

המידע במדריך הוא הסבר כללי על הליך החקיקה ואינו ייעוץ משפטי. הכללים עשויים להשתנות; למידע הרשמי והמחייב ולתקנון הכנסת: אתר הכנסת. המנדט אינו אתר רשמי של הכנסת.